חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בע"א 40418-01-13

: | גרסת הדפסה
בע"א
בית משפט לענינים מקומיים בחדרה
40418-01-13
18.2.2013
בפני :
טל תדמור-זמיר

- נגד -
:
מוחמד גנאים
 :
עיריית חדרה
החלטה

זוהי החלטה בבקשה "להישפט/לביטול דו"ח חנייה לרבות בקשה דחופה ביותר לביטול/לעיכוב הליכי גביה" (כך במקור).

לטענת המבקש ביום 30.3.1999 ניתן לו דו"ח חנייה מס' 20254256 (להלן:" הדו"ח") ובגין אותו דו"ח הצטברו פיגורים וננקטו הליכי גבייה, שלא בידיעתו.

על כן הוא מבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הדו"ח ולחילופין יקבע כי לא ניתן לאוכפו בשל התיישנות העונש .

כן הוא מבקש להורות על ביטול/עיכוב הליכי הגבייה והארכת המועד להגשת בקשה להישפט עד ליום הגשתה בפועל למזכירות בית המשפט.

עוד טוען המבקש כי מעולם לא קיבל הודעה בגין הדו"ח הנ"ל, למעט דרישה לתשלום קנס  שהתקבלה אצלו בסוף שנת 2010 (להלן: " הדרישה"), אותה צירף כנספח א' לבקשתו וכן טוען הוא טענות לעניין התיישנות העבירה והתיישנות העונש.

לטענת המשיבה בהתאם להוראת סעיף 229 (ח2)  לחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), ומשחלפו המועדים הקבועים בחוק להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט, יש לראות את המבקש כמי שהורשע בבית המשפט ודינו נגזר.

לגופו של עניין טוענת המשיבה כי הדו"ח הונח על חלון רכב המבקש כחוק וביום 13/1/2000 נשלחה הודעת תשלום הקנס למבקש, דהיינו תוך שנה מיום ביצוע העבירה ובדואר רשום לכתובתו, וזאת בהתאם לתקנה 41 (ב) לתקנות סדר הדין הפלילי.

עוד לטענתה, המבקש השתהה שיהוי ניכר, שכן עוד ביום 27/12/2004 פנה בכתב אל המשיבה בבקשה לקבל פרטים על הדו"ח, פרט אותו לא ציין המבקש בבקשתו.

דיון

למקרא הבקשה עולה כי המבקש כלל בבקשתו טענות הן לעניין התיישנות העונש והן לעניין התיישנות העבירות לסירוגין ואין הוא מבחין ביניהן.

באשר לטענת התיישנות העונש - טענה לפיה לא ניתן עוד לגבות את הקנס בשל התיישנות, הינה טענה להתיישנות העונש.

התיישנות זו שונה מטענת התיישנות העבירה, כיוון שהיא מניחה את קיומם של ההרשעה וגזר הדין ואיננה מבקשת לערער עליהם אלא על האפשרות לאכיפתו של הקנס שהוא העונש.

במקרה דנן עסקינן בעבירת קנס מסוג "חטא" ובהתאם לסעיף 10 לחסד"פ, תקופת ההתיישנות לגביה היא 3 שנים.

אבהיר כבר עתה, כי טענות ביחס להתיישנות העונש, מצויות בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, ולא יישמעו בבית המשפט לעניינים מקומיים. (ראו לעניין זה: ע"פ 3482/99 אריה פסי נ' מדינת ישראל  פד"י נג(5) 715 ).

משכך, ככל שהבקשה מתייחסת להתיישנות העונש, דינה להידחות מחמת חוסר סמכות עניינית.

באשר להתיישנות העבירה -   

תקנה 41(ב) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 קובעת:

"41(ב) לא שולם הקנס במועד שנקבע בהודעה שהוצמדה לרכב, ולא ביקש בעל הרכב להישפט תוך אותו מועד, תומצא לבעל הרכב הרשום ברשות הרישוי הודעת תשלום קנס חדשה"

סעיף 225א.(א) לחסד"פ קובע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>